הורים ותלמידים יקרים,
הימים שבין שבת מברכים חודש ניסן לבין ראש חודש ניסן עצמו הם ימים מיוחדים ביותר. מישהו משער למה? תמיד מוצאים משהו מיוחד בימים / בפרשת השבוע / הכל מיוחד... ובכן, בגמרא במסכת ראש השנה (דף י' ע"ב) ישנה מחלוקת בין רבי יהושע לרבי אליעזר מתי נברא העולם: רבי אליעזר אומר בתשרי נברא העולם, רבי יהושע אומר בניסן נברא העולם. מסביר האור החיים בפרשת בראשית (פרק א' אות ט"ז) על פי מדרש רבה, שהיו שני שלבים בבריאה – בתחילה חשב לברוא את העולם ואח"כ הוציא את מחשבתו לפועל. אם כך ניתן לומר שבניסן חשב ובתשרי הוציא מחשבתו לפועל  - שיטת רבי אליעזר או להיפך – בתשרי חשב ובניסן הוציא מחשבתו לפועל כשיטת רבי יהושע. אומר האורח חיים ששתי הפעולות נחשבות בריאה וזה נרמז במילה 'בראשית – ב' ראשית – פעמיים ראשית, אחת למחשבה ואחת למעשה.
מבחינת העיתוי, על פי לוח השנה, שני מועדים אלו מיוחדים; תשרי היא התקופה של טרום זריעה – לפני שיוצאים לדרך לשנת זריעה, גשם, צמיחה ויבול – מפתחים תקוה גדולה המפעמת בלבבות , הכהן הגדול מתפלל: "אם שחונה (=חמה) – גשומה", יוצאים לשנה חדשה, בבחינת 'לך אכול בשמחה לחמך' שבמוצאי יום כיפור, שמחת בית השואבה. עונת הסתיו בגווני דימדומים כשמחת כלולות – חופה אחרי השקיעה. תקופת ניסן – הכל מנץ פורח, הכל ירוק וחי , 'תדשא הארץ דשא'. בסתר הלב יודעים כי בקרוב יחם היום והשדות יצהיבו. שבעת המינים תלויים בעונה שבין פסח לשבועות ומזג האויר – רוח דרומית וצפונית הנושבות לחילופין בעונה זו משמעותיות במאוד לקיום היבול או חלילה להשמדתו. גורל הלחם, היין והשמן לשנה כולה נחרץ בחמישים הימים של העומר. עונת האביב בחדוות הארץ המלבלבת בחודש ניסן היא כתפאורת רקע לעת כלולות של ישראל והקב"ה, נעימת שיר השירים, חופה לפני השקיעה.
ידוע לנו שיום ראש השנה הוא היום הששי לבריאה, יום בריאת האדם. לפי זה כ"ה באלול היה היום הראשון לבריאה. כאמור , בניסן הוא גם יום בריאה – כ"ה באדר היה היום הראשון לבריאה. ובכן אנו כעת ממש בימי הבריאה  - נכון שאלו ימים מיוחדים ביותר, אמרתי לכם..
ננצל את הימים לתפילה לשנה טובה, לתקוות חדשות ולחידוש רצונות. תהא שנה ללא נגע  (ל+נ = פ). כל אחד חושב עכשיו על חבר טוב, על משפחתו , על הר"מ שלו ומברך אותו לשנה טובה. אפשר גם לשלוח כרטיס ברכה. בברייתא של מחלוקת ר' יהושע ור' אליעזר כתוב שלפי שתי השיטות בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל. יהי רצון שנזכה לראות בקרוב את אור האמונה והגאולה המפציע .
בדרך כלל אנו יוצאים לטיול השנתי בעונה זו , טובלים ביפי ארצנו ונושמים את אוירה הצח והמחכים של ארץ הקדש. זהו טיול השיא של השנה. אנו מאוד מצפים לו וזוכרים את נועמו לשנים רבות לאחר מכן. השנה אנו יוצרים דרכי התקשרות בין אדם לחברו באופן חדש. הגוף ספון בבתינו והגעגועים והרצון להיפגש גוברים. לכמיהה זו ערכים רבים. כיצד נביא לידי ביטוי את אותה ערבות ההדדית שבימי שגרה היתה הבסיס למפגש היומי בינינו? נקודה למחשבה. אולי יש חברים ש'מחוברים' פחות ומצפים לי.. כעם אחד ומיוחד מפעימה כל עת שכזאת הערבות ומסירות בין יהודים שאין כדוגמתה בין האומות. כמה מרגש היה לקרוא על מבצע השבת הבנים מפרו הרחוקה. ארבעה מטוסים וארבע עשרה שעות טיסה. יש לנו בית. יש לנו משפחה. 'ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ'. 
חודש טוב ומבורך
מתגעגע למאור הפנים, לחיוכים ולחדוות הלימוד המשותפת שלנו.
הרב חיים גוטליב